(תרנ"ד - תשל"ג)
    
הגאון רבי צבי ב"ר אריה לייב גוטמן זצ"ל

רב אב"ד

בוקרשט

נולד בט"ו כסלו תרנ"ד בעיירה הוש, לאביו רבי אריה לייב גוטמן בן רבי ברוך בן רבי אריה ליב מסדילקוב, נכד בעל הדגל מחנה אפרים. ולאמו מרת חיה בילא בת רבי מרדכי שמואל בן רבי נחום מגראנוב נכדת רבי שלום מפראהבישט. כשהיה בן 3 שנים עברה המשפחה לבוהוש, למד בישיבת 'בית ישראל' בבוהוש, ובגיל 14 שלחוהו לבוקרשט לדרוש בבתי מדרשות ולעורר את הקהל לשלוח את ילדיהם ללמוד בישיבה, בגיל

17 כבר היה ר"מ בישיבה של בוהוש, בעת ההיא קיבל סמיכה לרבנות מגיסו ר' שמשון אהרן דרברמדיגר, ורבי חיים מרדכי רולר אב"ד ניאמץ, רבי בצלאל זאב שפרן אב"ד באקוי, ורבי מנחם יהודה סגל לנדא אב"ד בוטושאן.

בגיל 18 נשא את מרת עטל בת רבי חיים שכטר שו"ב בקהילת אדז'וד (נפטר ח' כסלו תשט"ז באדז'וד, חמותו מרת פרימא בת ר' יעקב יצחק נפטרה ו' אייר תרפ"ז.

כשנה התגורר בבית חמיו, ובגיל 19 (בתרע"ג) נבחר כרב העיירה קודאיעשט במחוז ואסלוי, בשנות מלחמת העולם הראשונה קיים בעיירה ישיבה בתנאי מלחמה. בתר"פ התמנה כרב הקהילה בבוקרשט, כחבר בית הדין, וכרב בית המדרש הישן, מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בבוקרשט, ייסד תלמוד תורה בבית המדרש הישן, וחברה ש"ס. שימש כיו"ר תנועת המזרחי ברומניה.

היה מועמד לרב ראשי של המדינה בבחירות שהתקיימו בשנת ת"ש, ולרגל מועמדות זו כתב את החוברת על 'שליחותו ותפקידו של רב בישראל'. באותה שנה, פירסם את ספרו 'כרם צבי' 'דרשות לשבתות ומועדי השנה ודברים בעתם להזדמנויות שונות ולמאורעות החיים'.

בכ"ג בטבת תש"א כשארע הפוגרום הלגיונרי בבוקרשט, הוצאו הרב עם שני בניו יעקב ויוסף מביתם, הובאו ליער 'זילאבה', ושם נורו. שני בניו מתו במקום, ואילו אביהם, הרב צבי גוטמן, ניצל בנס. גם בית מדרשו עלה באש וחרב כולו. מיד לאחר מכן ייסד בית מדרש 'בית יעקב יוסף' לזכר קדושי בוקרשט וביניהם שני בניו.

אחרי המלחמה התחזק ונערך לחדש את פעילותו הרבנית, עשה רבות למען העליה לארץ ישראל.

כאשר הופסקה העלייה, ונותרו משפחות פרודות, החל לפתור בעיות של עגונות, חרף האיסורים של המשטר הקומוניסטי, קיים קשרים עם הרבנות בישראל, טיפל בבעיות עיגון וחליצה, סידר גיטין, והביא ישועה לאומללים. רבנים רבים מרומניה גופא ומארצות אחרות פנו אליו בשאלות, והתשובות שהשיב כונסו בספר 'ארץ הצבי' (תל אביב, תשנ"ב), והוסיפה עליהן המשפחה גם דרשות הגות ומחשבה.

סבל רבות תחת השלטון הקומוניסטי, פעל גדולות להשפיע אמונה ויהדות בעם. בשנת תשי"ד נעצר בנו הרב אפרים יחד עם עוד 5 צעירים דתיים, לאחר שראשי התאחדות עולי רומניה הכריזו על שביתת רעב בבית הכנסת הגדול של ת"א, ועוד לחץ בינלאומי, שוחרר הבן. בי"ג תשרי תשי"ט נפטרה זו' מרת עטל ונטמנה בבוקרשט.

בר"ח סיון תשכ"א עלה לארץ ישראל, ומונה לרב בת"א וייסד בית כנסת 'בית יעקב יוסף' לזכר בניו,

שהפך למרכז רוחני ליהודי רומניה. הו"ל כתבי

בניו בספר 'שארית יעקב ויוסף', הספרים י"ל בלועזית ברומניה בשנת תש"ה, והפעם יצא לאור בעברית בתוספת נופך משלו בשולי כתבי הבנים ועם מבוא ארוך.

נפטר בי"ח מנחם אב תשל"ג ומנו"כ בנחלת יצחק בת"א.

מצבת רבי צבי גוטמן בבית העלמין נחלת יצחק

תשובות אליו: לב יהודה סימן כה. מדברי תורתו : אור תורה, ז, רמז-רמט. כתר ישראל, א, תש"נ, לו- מ. קבוצי אפרים שנה ג, ג-ד, סי' יב (בענין אגודת הרבנים). שנה ג, ח, סי' כט. נכתב עליו: הציונות הדתית, ב, 189. הליכות, 61, 45. הצפה, כ"ח אב תשל"ג, 3. מאיר שכטר-חכם, י"ט אב תשל"ד, 5. כ' אלול תשל"ד, 4. ישראל לבנון, שנה בשנה, תשל"ו, 419-421.
(מבוא לספר ארץ הצבי 37-59. יעקב גלר, סיני חלק קכא, קיט-קכ. היכל הבעש"ט, ל, רא. מאיר וונדר, עיניך רואות, 69. אידוב כהן, אי"ש בגבורות, 281-283. בנתיבי חסד ואמת, תשנ"א, 96. מצא חן במדבר, 260-264)